"בוא'נה, אתה שמן- מה הבעיה? תעשה דיאטה ותרד קצת"... "יא שמן- אתה חייב לקחת את עצמך בידיים- תראה איך אתה נראה, רק תסגור את הפה וזהו"..."אתה חייב להמנע ממתוקים"..."זה הכל גנטיקה ואין מה לעשות"..."מי שהיה שמן- ישאר שמן"..."כל המשפחה שלי שמנה- אז אין מה לעשות"..."הוא כמו אקורדיון- עושה דיאטה ויורד הרבה ואז מחזיר את זה ומעלה עוד יותר"..."הבעיה זה לא לרדת במשקל, אלא לשמור על זה"... ויש עוד הרבה, אני בטוח ששמעתם את כולם...
זה לא פשוט להיות אדם שמן. מעבר למודעות ההולכת וגוברת שזה "לא בריא" המתבטאת בהתקפות מכל כיוון בתקשורת או אצל הרופא שלך, אנשים מרשים לעצמם לחדור לך לפרטיות (ולצלחת), ולהעיר הערות כאילו היו החבר\ה הכי טוב\ה שלך מזה שנים, אפילו אם הם הכירו אותך רק הרגע. הרי "ידוע לכולם" שהשמנים הם חזירים, כאלו שלא מסוגלים לשלוט על עצמם בכלל. מחקרים הוכיחו שאנשים שמנים לא מקודמים בעבודה כמו הרזים, ומרוויחים פחות בעבור אותה העבודה ואפילו נחשבים לשקרנים יותר מאשר אנשים רזים (נכון, הם נחשבים גם למצחיקים יותר, אבל כולנו יודעים שזה רק מנגנון הגנה- אני אצחק על עצמי שאני שמן עד כדי כך, שאתם לא תוכלו כבר לצחוק עלי...) מעבר לפגיעות היום-יומיות שאתה סופג מהסביבה, אתה בנוסף גם מאשים את עצמך על זה שאתה שמן. מרגיש אשם בזה שאתה חזיר ונוראי בדיוק כמו שכולם אומרים לך שאתה, לכוד במעגל שקשה נורא לצאת ממנו. ואצל רבים וטובים, האשמה רק מעוררת תיאבון ולא מכחידה אותו.
לכולנו בראש יש היגדים. אמונות מסוימות, שבהן אנו מאמינים אפילו שלא טרחנו אף פעם לאושש אותן. אני למשל, במשך שנים רבות קיבלתי והשלמתי כמעט עם "הכל": "הגנטיקה שלי גרועה", "אני פשוט אוהב שוקולד ואין מה לעשות (אי אפשר לאכול רק "שתי קוביות"- או חבילה שלמה או כלום!)"... "הגוף שלי רק שומע את המילה 'אוכל' וכבר סופח את הקלוריות" ועוד...
בנוסף על ההגדים השונים, במשך שנים רבות, היו לי כל הזמן המון סיבות טובות מאד, מעולות ממש, למה "עכשיו" זה לא הזמן לזה: כי בדיוק עכשיו יש איזה מבחן חשוב (ואי אפשר להיות בדיאטה כשלומדים למבחן... נכון?) \ עומס בעבודה (רק עד שאקבל את הקידום\אעבור לשלב הבא...) \ עומס רגשי-נפשי (אני אפילו לא אתחיל לפרט על בולמוסי האכילה בארועים משפחתיים שונים או אחריהם...) \ ובעיות שונות רבות אחרות. זה אף פעם לא זמן מתאים לדיאטה. למה? כי דיאטה היא לא התשובה!
דיאטה משמעה עבור אדם שמן כמוני- הוא סיגוף עצמי וסבל לאיזו תקופה מסויימת, בשביל לרזות כמה ק"ג וזהו. אבל תמיד תמיד תרצה לחזור חזרה לספגטי ברוטב שמנת שאתה כל כך אוהב, לשוקולדים (ראית את החנות החדשה לממתקים שפתחו עכשיו ממש פה ליד?...), המבורגרים (מינימום 3 בארוחה אחת) וכו.
אז זהו, שדיאטה לא עובדת!
מה שאולי עובד זה שינוי בגישה, בדרך החשיבה ובעיקר בדרך בה אני מקבל את עצמי. לא מדובר בשינוי באישיות: אני עדיין בדיוק אותו אדם שהייתי לפני שהתחלתי בתהליך. אבל מדובר על לוותר על האמונות הטפלות, על החששות והפחדים ובאמת לעשות משהו בשביל עצמך (וגם לסובבים אותך, אבל כאן אתה החשוב!). מדובר בשינוי בסגנון החיים, משהו מעבר ל"דיאטה" שאומרת לך מה לאכול ומתי. מדובר בשילוב נכון של תזונה מלאה ומאוזנת המכילה את כל מה שהגוף שלי צריך (ולא גוף של מישהו אחר שלו יש צרכים אחרים), יחד עם אימוני ספורט שמותאמים לי אישית. זה לא קל ולא פשוט, אבל לפחות מהנסיון האישי שלי בתקופה האחרונה- זה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע, ואפילו יכול להיות כיף לפעמים (ואפילו טעים...).
כדי לעשות את זה, אתה צריך לדעת שאתה בידיים טובות, להאמין שהאנשים שעובדים אתך הם מקצועיים ומבינים משהו במה שהם אומרים לך. כאשר הפנו אותי לאירית, חשבתי שאגיע פעם נוספת לדיאטנית שתמדוד משקל, תיתן תפריט שבלוני ומוכן מראש ולא תהיה מסוגלת להתמודד עם הצרכים האישיים שלי, אני רופא ועובד שעות מטורפות כולל בלילות, אין לי סדר יום מסודר בכלל, אז איך אפשר לבנות תפריט כשכל יום שלי נראה אחרת מקודמו?... הדבר הכי מפליא הוא, שבמבט לאחור זה לא היה כל כך קשה כמו שחשבתי שזה יהיה.
את אירית לא הכרתי עד לפני מספר חודשים. פשוט קיבלתי המלצה עליה והלכתי. מה שראיתי זו אישה רזה מאד ומיד עברה בראשי המחשבה "איך מישהו רזה כזה, שברור שמעולם לא היה שמן, יכול להבין מה עובר על אדם שמן?..." אבל היא מבינה! מעבר לידע הרב והנסיון שניכר שצברה בעבודתה, מאד מרשימה המקצועיות שלה מצד אחד, והאנושיות וההקשבה שלה מצד שני (לא שהן מנוגדות). הרשים אותי מאד שבמפגש הראשון, אירית ביקשה שאבצע בדיקות דם מקיפות (משהו שחששתי לעשות במשך שנים...). ואכן לצערי היו כמה ערכים מעבר לגבול וכמה שממש היו בהמתנה לויזה לעבור את הגבול בקרוב מאד... אירית לא נבהלה והמליצה על תוספים מתאימים שיחזירו את האיזון לגוף שלי. דבר נוסף שהרשים אותי, כבר במפגש הראשון, היתה העובדה שלא קיבלתי שום תפריט שבלוני מוכן מראש לשבוע הקרוב. אירית פשוט ביקשה שאני אמשיך לאכול "רגיל לגמרי". איך מזה אני ארזה? הרי באתי לכאן לרדת במשקל ואם אני אמשיך ככה, אנחנו יודעים שזה לא יקרה... אבל בכ"ז, אכלתי מה שבא לי באותו השבוע (פחות או יותר, כי הפעם רשמתי וזה מפחיד לרשום על נייר מה שבאמת נכנס לפה...). על בסיס הדברים שאכלתי באותו השבוע הרכיבה אירית בכשרון רב תפריט אישי עבורי, תפריט שאני בטוח שהוא תפריט שלי ולא של מישהו אחר (אני לא אוהב לאכול ירקות למשל, אז אירית הכניסה לתפריט רק את הירקות שאני כן מוכן לאכול בלי לעשות סיפור מזה שיש ירקות שבהם אני לא מוכן לגעת...). התפריט שקיבלתי הביא בחשבון את המצב הכללי שלי ולא התייחס רק לנתוני הגובה והמשקל שלי.
האמת? כשקיבלתי את התפריט בפעם הראשונה- צחקתי. אין סיכוי שבעולם שאני אעמוד בזה... הרי הכמות של יום שלם בתפריט זה אולי ארוחה אחת בשבילי, אבל היות שכבר באתי, החלטתי לנסות. אמרתי לעצמי שאני מאמין במקצועיות של אירית והלכתי על זה- נראה, הכי הרבה... אז בהתחלה זה לא היה קל בכלל (לא, אין קסמים ונפלאות, אין כדור שאפשר לקחת שמעלים את הרעב ואתה יכול לאכול מה שבא לך וכמה שבא לך ועוד לרדת במשקל- אין כזה דבר ולא יהיה!). הגוף שלי היה צריך להתרגל לשינויים גדולים מאד- מצד אחד אימוני כושר (משהו שהגוף שלי שכח שאפשרי בכלל), ומצד שני- לאכול קצת, ממש קצת, הרבה פחות ממה שחשבתי שאהיה מסוגל. אבל נשבע שזה לא היה כל כך נורא, אפילו לא מאד קשה. אירית הסבירה לי איך לאכול סביב האימונים, והתחשבה בכל אימון ואימן בחישוב הקלורי של המאזן שלי לאותו היום. אז המשכתי, ויחסית די מהר (תוך מספר ימים) התרגלתי, ממש התרגלתי לאכול כמויות סבירות, טובות, מזינות ומקדמות. ורוב הימים רוב הזמן, אני פשוט לא רעב! מכירים את המשפט המעצבן הזה של אנשים רזים שאומרים לפעמים "אוי, שכחתי לאכול..."? אז זה ממש קרה לי, כמה פעמים, אני, שכל החיים שלי היו סביב מתי תהיה הארוחה הבאה...
אז נכון, עדיין יש ימים בהם אני "חוטא" ולא עומד בתפריט, אבל אז, אירית בעזרת פיקוח יום-יומי במייל ובמפגש השבועי- עוזרת מיד לחזור לתלם (שבאמת הוא ממש לא נורא כמו שזה נשמע בהתחלה). עם פידבקים כמעט יום-יומיים במייל, תשובות מקצועיות ומהירות לכל השאלות שלי, הדרכות יזומות במפגשים בנושאים חשובים כמו " איך לעבור את החגים בשלום" או "התמודדות עם ארועים שונים בהם יש הרבה אוכל" וכו' ופתרונות יצירתיים לאורח החיים האישי שלי, אני מבין שבאמת סוף סוף אני יכול להשיג בחזרה שליטה על החיים שלי. בקרוב אתחיל לעבוד על שמירת המשקל שהושג (רק עוד 5 ק"ג ואני במשקל היעד שלי, אחרי שעברנו כבר דרך ארוכה מאד מאד להגיע לכאן). אבל גם לזה יש לאירית פתרונות וטריקים בשרוול, ואני בטוח שיחד עם הליווי שלה וההדרכה שלה, וגם אחריהם, אצליח גם במשימה זו.